יוזמה של סופר צללים 

האיש ידע שדרכו אינה סוגה בשושנים, והשתוקק לחפש דרך חלופית שתשנה במעט את חייו, ותזרים דם חדש בעורקיו. יום אחד החליט לנקוט יוזמה חדשה ולגייס כמה אנשים שיפעלו למען שינויה של המציאות החברתית. בבוקר אחד הוא נסע לאוניברסיטה כדי לפרסם כבר מודעה מנוסחת היטב ושעברה עריכה לשונית ובה כתב: "דרושים אנשים המעוניינים לשנות את מציאות חייהם ואת המציאות החברתית", והוסיף בתחתית הדף: "מעוניין לגבש קבוצת דיון, שתיפגש פעם בשבוע ותתכנן פעילויות חברתיות מגוונות שיוצעו לכלל התושבים".
האיש מצא בקושי רב מקום פנוי על לוח המודעות שבו יכול היה לפרסם את כוונתו, והבחין בבליל המודעות שהוכיח עד כמה הסטודנטים להוטים לתרגם מאמרים ולבצע עבודת הקלדה, אך אינם יודעים מה עוד ניתן לעשות כדי להרוויח מעט כסף. האיש ידע כי המודעה תיחשף לעיני כול יום אחד בלבד, כיוון שיש סבירות גבוהה שבמהלכו תוסתר במודעה של אחר שיתלה אותה בכל מחיר. בכל מקרה, מודעה אחת על לוח המודעות באוניברסיטה, מרכזי ככל שיהיה, אינה מספקת לגיוס אנשים למשימה, וצריך עוד לעשות נפשות כדי לשכנע רבים בנחיצות היוזמה.
כשפנה האיש לאחור, הוא ראה סופר צללים, כך ההוא שפגש רק לאחרונה. "אני כותב ספר על אבטלה. מישהו אזמין את שירותיי, מובטל כרוני". "אני רואה שאתה מאוד מצליח. סופר צללים זה עסק טוב".
"לא בדיוק. סופר צללים צריך סבלנות. חודשיים מרוויח וחצי שנה - לא," אמר וכבר ירדתי מהרעיון להיות סופר צללים.
ואז כשעלה במדרגות נתקל לפתע בעלמה צעירה ששאלה אותו לפשר מעשיו. הוא נדהם מהלהיטות שלה לקרוא את המודעה. "תרצי להצטרף ליוזמה?", שאל אותה. "איני יודעת," השיבה לו ופירטה את מעשיה באוניברסיטה. "לפני כמה ימים הייתי בספרייה ועיינתי במאמרים ובספרים, העוסקים בנושאים פוליטיים וצבאיים, וכשהתהלכתי במסדרונות האוניברסיטה צדה את עיני הודעת הפרסום של הפקולטה למדעי הרוח על כנס רב- משתתפים בנושא מוסר ולחימה המתקיים היום. אף שאיני בקו הבריאות אני לא יכולה להחמיץ את הכנס," אמרה והוסיפה, "כעת אני מובטלת וממלאת את זמני בפעילות בחוג יוגה ובהשתתפות בקורס מקצועי בתחום המינהל."
והאיש חש מעין נחמה פורתא בכך שאנשים נוספים אינם מוצאים את דרכם, וסינן לעברה: "אם תבקרי בקאנטרי קלאב השכונתי תיווכחי לדעת שהפנסיונרים והצעירים בני העשרים פלוס מוצאים נושאי שיחה רבים. הראשונים חשים שעוד לא נס לחם, ומציעים לאחרונים דרכי פעולה אפקטיביות שיועילו להם בהמשך דרכם, והאחרונים חשים בהתרוממות רוח על שיש מי שמאזין למכאוביהם ולתסכוליהם." העלמה גיחכה לעברו ושאלה, "אז יצאנו לפנסיה מוקדמת?", והוא השיב, "פנסיה, אך בלי כסף. אחרי שלוש שנות שירות בצבא, שלוש שנות לימוד באוניברסיטה, 12 שנות שהייה משמימות בבית הספר ובזבוז זמן לריק בתפקידים זמניים לא לי, זו העת לצאת לחופשה. 31 שנה אני עובר ממסגרת אחת לאחרת, והחברה אינה נותנת לי מנוח. סוף סוף אני יכול לעשות ככל העולה על רוחי, ואף לקום ממיטתי בשעות המאוחרות של הבוקר," ולא ידע אם לצחוק או לבכות.
בדרכו הביתה עוד הספיק האיש למלמל לעצמו כמה מילים על הסטודנטים התמימים, שחיים בבועה נעימה ונינוחה ואינם יודעים מה מצפה להם בסיום לימודיהם. הוא קיווה שהפנייה אליהם תזכה להיענות. ולא, הוא יגיע לכל המקומות שבהם יש פוטנציאל גבוה לשכנע אנשים להצטרף למשימה. "אני לא אתייאש ולו לרגע קט אחד," אמר לחברו.
האיש לא התקשה לספור את מספר הפונים אליו בדוא"ל, ויצר מיד קשר טלפוני עם אחד מהם, שביקש לדעת אם מקבלים שכר עבור העבודה. "אני סטודנט להוראה, אני אהיה עורך לשוני ומעוניין בעבודה זמנית כדי להשלים את הכנסתי," אמר, והאיש השיב, "זו לא הזירה שבה תוכל להרוויח כסף, לפחות לא בטווח הקצר," ומיהר לטלפן למועמד השני, מורה במקצועו, שבישר לו שאין לו זמן פנוי להיות נוכח במפגשים שבועיים, משום שידיו מלאות עבודה גם כך.
אולם המועמד השלישי הפיח באיש מעט תקווה. כבר בשיחתם הראשונה דיבר הלה ארוכות על בדידותו, ועל שהחליט להפסיק את לימודיו האקדמיים כבר בתום השנה הראשונה. "למדתי בחוג להוראה, והשכלתי להבין שאינני מתאים לעסוק במקצוע הזה. העבודה עם הילדים מכבידה עליי, וקשה לי ליצור כימיה עמם," אמר. "אז מה גרם לך בכל זאת לפנות אליי?", התעניין האיש. "מאסתי להתרפס בפני מנהלים רבים, שיואילו בטובם להעסיק אותי במשרות חסרות תוחלת," השיב. "אני אדם פרואקטיבי וחרוץ, שמחפש אתגרים חדשים, וכשנתקלתי במקרה במודעה שלך, חשתי תשוקה עזה להיות שותף לרעיון הנפלא שלך. אני ער למצוקה החברתית, ורוצה לחולל שינוי גם בחיי," אמר בקול נרגש. האיש הבין שמצא שותף למשימה, ושיבח אותו על כנותו הרבה. "גם התרומה של האנשים העומדים מאחורי הקלעים חשובה," אמר.
יום אחד נפגש האיש עם חבר קרוב, שהמליץ לו לשקול בחיוב לצרף למשימה תורמים אמידים, המודעים למצוקה החברתית ומעוניינים לחולל שינוי בחינוך. "זה מכבר פגש ידידי אישה שיזמה הקמת פרויקט חינוכי חדש עם איש אמיד, שתורם את כספו למען הקהילה. יחד הם מעוניינים לשפר את הישגי התלמידים בבחינות, ולעודד אותם ואת ההורים להתנדב בקהילה. דוגמה זו רק מוכיחה שאם תחפש היטב פילנתרופים שיתגייסו למשימתך, לא רק שתמצא אותם, אלא הם גם יעלו את סיכוייך לממש את רצונך," אמר.
האיש הלך לביתו, לא לפני שביקש מחברו את מספר הטלפון של ידידו שפגש באחראית על הפרויקט. "כנראה יש לנו הרבה מן המשותף," אמר, וכבר החל לתכנן את צעדיו הבאים שנועדו לשנות את מציאות חייו ואת המציאות החברתית.